ביום סתיו בהיר, עם רוח מקפיאה, הגעתי ברכבת מהירה מקיוטו לטירת Hemeji. את התיק השארתי בתחנת הרכבת בתא שמירת חפצים ויצאתי לכיוון הטירה.
מהתחנה המרחק הוא ממש קצר סביב 35 דקות הליכה. אבל חייבת לציין שהרוח היתה מקפיאה, ושכחתי את הכובע בתיק בתחנה כך שהיה פחות מענג ללכת.
הדרך לטירה עוברת ברחוב המרכזי של העיירה, כשלצד הדרך חנויות המציעות מזכרות ופריטים מסורתיים, אוכל מקומי ועוד. אז את הדרך עשיתי עם הפסקות בין החנויות, גם לפנק את עצמי במזכרות קטנות מיד שנייה וגם קצת להתחבא מהרוח.
הטירה עצמה נישאה מולי כבר ממרחק וצבעי השלכת הצהובה העניקו לה מסגרת צבעונית מדהימה.
טירת הימאג'י Himeji jō , ידועה גם בשם טירת ה"אנפה הלבנה" בשל המראה האלגנטי והלבן שלה (Shirasagijo) , היא נחשבת לטירה המרהיבה ביותר של יפן בשל גודלה המרשים, והפארק הסובב אותה. אגב המראה הלבן נבע מפונציונאליות ושימש כחומר מעכב בעירה.
בפארק יש גם גם שפע עצי דובדבן והוא נחשה לאחד מהמקומות היפים לחזות בפריחת הדובדבן.
למרבה ההפתעה גיליתי שיש גם זן של עצי דובדבן שפורחים דווקא בנובמבר. והחזות של מחד עלי שלכת צהובים ומצד שני פריחת דובדבן בהחלט ייחודית.
הטירה היא גם אוצר לאומי ונחשבת לאתר מורשת עולמית. שלא כמו טירות יפניות רבות אחרות, היא מעולם לא נהרסה במלחמה, רעידת אדמה או שריפה ושרדה עד עצם היום כאחד מ 12 הטירות המקוריות ביפן.
הטירה עברה לאחרונה שיפוץ נרחב במשך מספר שנים ונפתחה מחדש לציבור במרץ 2015
אז קצת היסטוריה של הטירה:
טירת הימאג'י נמצאת בנקודה אסטרטגית לאורך הגישה המערבית לעיר הבירה לשעבר של קיוטו. הביצורים הראשונים שנבנו באתר הושלמו במאה ה 14- והורחבו בהדרגה במשך מאות שנים על ידי השליטים השונים ששלטו באזור.
קומפלקס הטירה כפי שהוא היום הוא מעל 400 שנה והושלם בשנת 1609 . הוא מורכב מ- 80 בניינים הפזורים על פני הביצורים הרבים אשר מחוברים על ידי סדרה של שערים מסלולים מתפתלים.
סיפורה של טירת הימאג'י קשור קשר הדוק עם Senhime, הבת הבכורה של טוקוגאוה הידטאדה ,(Tokugawa Hidetada), השוגון השני של משטר טוקוגאווה. סנהיים נישאה ע"י סבה , לבנו של האויב הגדול ביותר שלו, טויוטומי הידיושי Hydyoshi שהיה הפיאודל של הימאג'י, אחרי ההתאבדותו בשל תבוסה פוליטית, היא נישאה שוב להונדה וחיה בטירה במשך 10 שנים עד מותו של בעלה ומאז הפכה נזירה והעבירה את שארית חייה בטוקיו.
סיור במקום:
הסיור מתחיל משער Otemon Gate שהוא שביל צר המוביל לכיוון ביתן הכרטיסים.
כשנכנסים לאולם הראשי חולצים כמובן נעליים. (כדאי שיהיה עוד זוג גרביים עבות שכן רצפת העץ היתה די קפואה). הטירה שנראת כמו חמש קומות מכילה בעצם שבע. מהאולם הראשי עולים במדרגות צרות וזוותיות מקומה לקומה, כשכל קומה קטנה יותר מקודמתה.
האולמות עצמם רייקים ללא כל רהיט פרט למספר שלטים המסבירים על האדרכלות ועל אמצעי ההגנה ששימשו את הטירה.
המעבר בין הקומות מרשים. אמצעי ההגנה בדמות חלונות יירי, פתחים לשפוך מים רותחים, חלונות הצצה לתצפיתנים ועוד.
עד שמגיעים לקומה הגבוהה ביותר הקומה העליונה כוללת מקדש קטן ומאפשרת הצצה על גגות הטירה הבנויים עם עיטורים דמויי דג, ושהאמינו שמעכבים שריפה ועל הגנות דמויי המבוך ששומרות על הטירה ועל העיר הימאג'י עצמה.
עד שמגיעים לקומה הגבוהה ביותר הקומה העליונה כוללת מקדש קטן ומאפשרת הצצה על גגות הטירה הבנויים עם עיטורים דמויי דג, ושהאמינו שמעכבים שריפה ועל הגנות דמויי המבוך ששומרות על הטירה.
טיול של שלוש שעות בהחלט מספיק במקום ומאפשר להמשיך הלאה להמשך תוכניות היום.
