אוהבים סאקה ? הנה 15 עובדות על הסאקה שאולי לא ידעתם :
1. הסאקה הוא משקה העשוי אורז מותסס.
2. המשקה המכונה Sake הכתוב בקנגי׳ יפני酒 מתייחס לכל משקה אלכוהול. כשמתייחסים ספציפית למשקה שנקרא באנגלית sake הכוונה ל״ניהונשו״ 日本 酒 (משקה אלכוהולי יפני ) ועל פי חוקי המשקאות היפניים, סאקה מתויג במילה:清酒 Seishu שפרושה ״יין צלול ״
3. הסאקה מכונה ׳יין אורז יפני׳ אבל האמת שהוא דומה יותר לבירה מאשר ליין, בגלל תהליך הבישול, של ההתססה, בו עמילן הופך לסוכרים שמתסיסים לאלכוהול (בעוד ביין האלכוהול מיוצר על ידי תסיסה של הסוכר הקיים באופן טבעי בפירות.)
4. בסאקה יש ריכוז אלכוהול גבוה יותר מאשר ביין או בירה בדר״כ בין 18-20 (ABV ( alcohol by volume
5. איכות הסאקה תלויה בשלושה מרכיבים: סוג האורז, סוג המים והשמרים. (לגבי המים- דואגים להשתמש מים באיכות גבוהה ביותר כולל מי תהום )
6. את גרגרי האורז יש לרטש לפני השימוש לסאקה, כדי להפטר מהשכבות החיצוניות של הגרגר שמעיבות על הטעם. ככל שהאורז מלוטש יותר הוא נותן תוצאת סאקה משובחת יותר. ולכן בסאקה פרמיום 50% מהגרגרים לוטשו היטב וייקרא סאקה מסוג Daigini
7. ישנה שיטה של יצרני סאקה, המוסיפים אלכוהול מזוקק למשקה. ככול שהמשקה טהור יותר, ועל בסיס אורז בלבד, ללא תוספת אלכוהול מזוקק חיצוני - הוא נחשב לפרמיום ואז הוא מוגדר Junmai = (Pure Rice). (אגב, תוספת האלכוהול אינה בהכרח פוגעת באיכות, אלא נותנת טעם אחר למשקה).
8. סאקה ניתן לשתות קר או חם. למעשה יש 11 קטגוריות שונות לטמפרטורה של הסאקה. הטמפרטורה החמה ביותר של הגשת סאקה היא 55 מעלות בעוד הקרה ביותר היא מינוס 10 . מרבית סוגי הפרמיום מוגשים מקוררים או בטמפרטורת החדר בעוד שאת הסוגים הזולים יותר מחממים והם יכולים להתאים מעולה במזג אוויר קר.
9. לסאקה יש מגוון טעמים רב- ממתקתק עד ממש משקה יבש.
10. הסאקה נחשב למשקה לאומי ביפן ולפי היסטוריונים הגיע ליפן כ 300 שנה לפני הספירה, אך יש עדיות שהיה כבר ברחבי סין בשנת 4800 לפני הספירה. הצורה בה אנחנו מכירים את הסאקה כיום, החלה ביפן בשלבים מאוחרים יותר. 11. מבשלות סאקה מחזיקות ״Tōji״, שזה מקביל לתואר היינן של היקב. טוג'י של מבשלת סאקה אינו אחראי רק על
טעמו הסאקה, אלא גם אחראי על הצוות. אחריות הן מבחינת מיומנות מקצועית והן מבחינת הרמוניה בין אנשי הצוות. הוא מהווה דמות הורית סמכותית. בתקופת הפקת הסאקה בין אפריל לאוקטובר יש מבשלות שהצוותים שלהם נשארים במקום העבודה ולא חוזרים למשפחות כל התקופה.
12. ה Toji המסורתיים היו בכלל נשים. והן החזיקו את תעשיית הסאקה עד המאה 16 תחילת המאה ה 17, אז הגברים השתלטו על התעשייה. כישורי הכנת הסאקה בעבר היו מועברים דרך מסורת בעל פה והכשרה מעשית. כיום יש בתי ספר מיוחדים להכשרת Toji , המחולקים לפי מחוזות ולכל מחוז יש את הסאקה המאפיין הייחודי משלו. והמבשלות עוברות מסגנון של יידע אישי לסגנון של פיתוח מיומנות מודרניות של המבשלה עצמה ולא של ה Toji עצמו.
13. באופן מסורתי נהגו להגיש סאקה בשלוש צרות בולטות: ה SakaZuki = סגנון הגשת הסאקה העתיק ביותר, מדובר בכוס עם מפתח רחב, (עדיין הסגנון המועדף בטקסים גם בימינו). הכוס מורמת בדרך כלל בשתי ידיים, אחת אוחזת בתחתית ואחת בצד כשמגישים לכיון הפה.
צורה שנייה הינה כוס Choko= כוס קטנה מקרמיקה שמוזגים אליה מבקבוקון קרמיקה שנקרא Tokkuri .
צורה נוספת הינה בכוס עץ מרובעת קטנה שנקראת= Masu שלפעמים ניתן למצוא בפנים גם Choko , ולפעמים הסאקה מוגש ישירות מכוס העץ.
בכל מקרה נהוג למזוג מעבר לשפת הכוס כדי להראות את הנדיבות של המארח. ואגב למזוג לעצמך סאקה זה לא מנומס- זה מעיד על חוסר אמון במארח.
14. יפנים משתמשים בשמות שונים לתאר את סוג הסיטואציה בה שותים סאקה: תחת עצי הדובדבן בפיקניק האנמי, שתיית סאקה תקרא Hanami Zake 花見酒 כשבראש השנה שותים סאקה בכלי ה Sakazuki קוראים לזה Toso 屠蘇 בסתיו כששותים סאקה תוך צפייה בירח זה נקרא Tsukimi Zake 月見酒 ובחורף ככשותים סאקה בזמן צפייה בשלג היורד זה נקרא Yukimi Zake 雪見酒
15. כיום כשהיפנים גילו את הוויסקי, הבירות ויינות אחרים חלה ירידה משמעותית בצריכת הסאקה. כתוצאה מכך נסגרו במהלך השנים מבשלות סאקה. ואם ב 1900 היו כ 4600 מבשלות אז כיום יש כ 1000 בלבד.
אבל הסקאה זוכה לפופולריות גוברת מחוץ לגבולות יפן .
