בין הנמל לבית הכנסת: הפרק היהודי המפתיע בהיסטוריה של Kobe

יש ערים ביפן שמזוהות מיד עם נוף, אוכל או תרבות. ויש ערים שהסיפור שלהן עמוק יותר, ולעיתים גם מפתיע.

אחת מהן היא Kobe.

רוב המטיילים מכירים את קובה בזכות הנמל המודרני, האווירה הבינלאומית והאוכל המשובח. אבל מי שמעמיק בהיסטוריה של העיר מגלה שהיא הייתה במשך שנים מרכז דיפלומטי ומסחרי מרתק. מאז פתיחת הנמל ב-1868, הגיעו אליה סוחרים ודיפלומטים מכל העולם.

בתוך הפסיפס הזה צמחה קהילה יהודית קטנה ומגוונת - סוחרים ממזרח אירופה לצד משפחות מבגדאד ומאיראן. למרות שהיו רחוקים מהכול, הם הקימו מוסדות ובתי כנסת ושמרו על גחלת הקהילה בעיר הנמל הרחוקה.

הקהילה הקטנה הזו הקימה בתי כנסת, מוסדות קהילה וחיי קהילה פעילים, והעיר קיבלה אופי דיפלומטי ובינלאומי במיוחד. אחד האזורים שמספרים עד היום את הסיפור הזה הוא Kitano, שכונת הזרים ההיסטורית של העיר, שבה התגוררו דיפלומטים, סוחרים ומשפחות זרות רבות ועל המדרונות שמעל העיר, עדיין תוכלו לבקר בשכונה בה עומדות הווילות המפוארות שלהם - אמריקאים, אירופאים וגם משפחות שהגיעו מהמזרח התיכון.

הבתים הארופאיים בשכונת Kitano

אבל הפרק המדהים באמת בסיפור של Kobe התרחש בשנת 1940.

באותה שנה, אלפי יהודים מפולין וליטא חיפשו נואשות דרך להימלט מהנאצים. דלת ההצלה נפתחה ממקום בלתי צפוי: הקונסול היפני בליטא, Chiune Sugihara. בניגוד להוראות מפורשות שקיבל, סוגיהארה החל להנפיק אלפי אשרות מעבר ליפן. יחד עם הדיפלומט ההולנדי Jan Zwartendijk, נוצר נתיב בריחה דמיוני: הפליטים חצו את ברית המועצות ברכבת הטרנס-סיבירית, הפליגו מ-Vladivostok ליפן, ונחתו בנמל Tsuruga. משם הם המשיכו דרומה – אל Kobe. מסע בלתי נתפס של יותר מ-10,000 קילומטרים.

Chiune Sugihara

צילום של אשרת כניסה חתומה על ידי Chiune Sugihara

בין סוף 1940 לקיץ 1941, קובה הפכה לפתע למרכז פליטים יהודי זמני. הקהילה המקומית התגייסה בכל הכוח וארגנה מטבחים כשרים, מקומות לינה ומערכי תמיכה עבור כ-3,500 פליטים שהגיעו חסרי כל. בתי הכנסת של העיר הפכו למוקד חיים שוקק בלב המלחמה.

תמונות של פליטים יהודים בשנת 1940 מתוך האוסף של יד ושם

רובם נשארו בעיר רק כמה חודשים, מנסים להשיג אשרות למדינות יעד כמו ארה"ב, קנדה או ארץ ישראל המנדטורית.

בסופו של דבר, הממשלה היפנית העבירה אותם ל-Shanghai, שם שרדו רבים מהם את המלחמה.

התחנה בקובה הייתה קצרה, אבל היא הייתה קריטית - היא הייתה החוליה שהפרידה בין מוות לחיים.

היום, כשמטיילים ב-Kobe בין רחובות Kitano לבתים הזרים שעל הגבעה, קשה לדמיין שלפני 80 שנה צעדו כאן אלפי פליטים שחיפשו חוף מבטחים.

העיר עדיין זוכרת: ה-Kobe Jewish Community Center ממשיך לפעול ולשמר מסורת של יותר ממאה שנה.

תמונות של בית הכנסת ב Kobe

עבור המטייל הממוצע, קובה היא יעד תיירותי יפהפה. אבל עבור אלפי משפחות, העיר הזו ביפן לא הייתה תחנה במסלול טיול - היא הייתה התחנה שבה התחילו החיים שלהם מחדש.