זה לא גברת זה אדון...





אחד מסודות האירוח היפניים הפחות מוכרים הוא ה Taikomochi aka, גיישה ממין זכר.

עובדה פחות ידועה, הינה שהגיישה המקורי ביפן היו גברים שכונו Taikomochi. אומנם קשה להאמין, בהתחשב ברמת הנשיות המיוחסת לתרבות הגיישה, עם זאת ההיסטוריה של הגיישה -זכר מופיעה כבר במאה ה -13 ובפועל גיישות הנשיות לא היו קיימות עד שנת 1751.

אבל חשוב לפני הכול, להבין את תופעת הגיישה היפנית. מושג שלוקה בחוסר הבנה גמור מצד התרבות המערבית, שלתפיסתה, גיישה הינה סוג של מארחת ביפן המסורתית, כשבין היתר אמורה לספק שרותי מין, כשפועל בסיס ההנחה הזו הוא שגוי מן היסוד.


בתרבות המסורתית העכשווית גיישה נשכרות להיות מעין מארחות שמושכרות על מנת להנעים את זמנו של הלקוח ולשחררו מטרדות היום. אבל גם משמשות כמדריכות לתוך עולם התרבות היפני , חלקו בשיחה, בהופעה, בריקוד,נגינה או שירה בטקסיות מסורתית ועוד.

בתקופה הפאודלית הם היו שייכים לדמאיו (השליט) ושמשו הן כיועצים והן הנעימו את זמנו , ניהלו את טקסי התה, ובידרו אותו בעיקר באמצעות ריקוד. קצת מזכיר את מה שמוכר בתרבות המערבית כ- Jester.



מאוחר יותר, לקראת המאה ה 16 הם נודעו כ ״כמספרי סיפורים״, (otogishu) השתמשו הרבה בהומור (הקומיקאים הראשונים) אבל נלחמו לצידו בקרבות.

במאה ה 17 התחילה תקופת השלום התפקיד שלהם כיועצים או כ׳מספרי סיפורים׳ כבר לא היה נחוץ והם הפכו בעיקר לסוג של בדרנים.

ב- 1751 הופיעה במסיבה הגיישה האשה הראשונה Onna Geisha - שכונתה Geiko (״אומנות הילד״) וגרמה למהומה די רצינית.





אבל כחלק מהשינוי התרבותי, החלה תופעת הגיישות הנשים להתרבות יותר ויותר והן הפכו להיות מאוד פופולריות ותוך 25 שנה הן הכפילו את מספרן מעל מספר הגיישות זכר ששימשו אז.

ככול כשחברה הנשית הפכה יותר נחשקת, ויחד עם החשיפה לתרבות חדשה שיפן נחשפה לה במלחמת העולם ה-2 , הפכו גיישות זכר לנדירות יותר ויותר. כיום מדברים על חמש גיישות Taikomochi בכל יפן, אחת בקיוטו וארבע בטוקיו.







נושאי הבלוג
בלוג-יפן למטייל העצמאי
הטיול החלומי ליפן במרחק שיחה מכם